האם למכור את אתר מידרג לדפי זהב

זאת הדילמה הקשה שהייתה לי, ערב יום העצמאות 2008.

כעת, אני מספר את הסיפור המלא והאישי שלי – מה התרחש אצלי בתוך הלב – והאם אתר מידרג נמכר בסוף לדפי זהב.

המגעים בין דפי זהב ומידרג החלו, במהלך ספטמבר 2007, בעקבות יוזמה של איש עסקים שהכיר את הפעילות של מידרג.

הפגישות נמשכו עד מאי 2008. מה באמת קרה שם?

ההצעה

אחרי חודשים של פגישות, מצגות, אקסלים, דיונים טלפוניים, חילופי מיילים, ויכוחים, משאים ומתנים ציפיות ואכזבות – דפי זהב הציעו לרכוש את אתר מידרג.

הפיתוי

החלום הזה של EXIT הוא בדרך כלל החלום של כל יזם. שורה ברזומה הכוללת הקמת חברה ומכירתה לחברה גדולה אחרת – זה לא רע בכלל. עבורי, באופן אישי, זה רק חלק מהעניין; לא גדלתי עם כפית זהב בפה ואפילו לא עם כפית של כסף. אז בדירה שכורה אני יושב ומפנטז יחד עם אשתי מה נעשה עם הכסף. אהה… גם המשכורת תהיה פי שתיים או שלוש ממה שאני יכול למשוך היום עם חוזה לשנתיים ועם אופציה לרכישת יתרת חלקי במידרג בהמשך.

השמפניה

כאשר הבנו שדפי זהב רציניים לגבי העיסקה פתחנו שמפניה, כיפכפנו כיפים, חיבקנו חיבוקים, החלקנו ידיים, הרגשנו "על הסוס", כמו שאומרים.

החששות

חששתי שדפי זהב לא ישמרו על הניקיון של מידרג. זאת אומרת, דאגתי שאולי מי שישלם הכי הרבה הוא זה שיופיע ראשון ולא מי שהלקוחות דירגו אותו כטוב ביותר. לחילופין, חששתי שדפי זהב יציעו לעסקים עסקאות חבילה מסוג זה: 'קנה עמוד בדפי זהב וקבל מקום ראשון במידרג'.

העליתי את החששות בפניהם והם ביטלו אותם בהינף יד. "בדיוק בגלל זה אנחנו רוצים לקנות אתכם. הדרוג זה המגמה העולמית. הלקוחות סומכים על הדרוג שלכם ואנחנו לא רוצים להרוס את זה". כמעט השתכנעתי.

שלא תבינו אותי לא נכון. האנשים שפגשנו בדפי זהב הם אנשים טובים ומרשימים ובפרט ניר– המנכ"ל, שי– מנהל הפיתוח העסקי וזאב– סמנכ"ל האסטרטגיה. האנשים עצמם יכולים להיות טובים אך עדיין רוב הגופים העסקיים פועלים כמו בסיפור הבא, שסיפר מנכ"ל של חברה גדולה: "עם תחילת התפקיד פנה אלי היו"ר וקרא לי לשיחה. בשיחה הוא אמר לי שהרווח הכספי של החברה הוא לא הפרמטר המרכזי בחשיבותו – הוא הפרמטר היחיד! "

השכנוע הפנימי

ניסיתי לשכנע את עצמי שזה נכון למכור את מידרג לדפי זהב למרות החששות. "כך כל אחד בארץ ישתמש במערכת של מידרג והמדינה תהיה טובה יותר." אמרתי לעצמי. "אני אוכל לתרום הרבה כסף, אוכל לעזור למשפחה שלי ולכל מי שאני רק ארצה…".

בלי הגב של דפי זהב אנו עלולים לא להצליח כלל ואז מה? בשביל מה כל העבודה הקשה? דפי זהב ישקיעו במידרג הרבה כסף ואנו נוכל לפתח את האתר יותר, לפרסם יותר ואז יצא מזה יותר טוב לעולם. כמעט שכנעתי את עצמי.

דיונים סוערים בתוך ראשי

חשבתי לעצמי (שיקרתי לעצמי…) שנכון, אולי, זה לא יהיה בדיוק אמין 100%, כמו שאני רוצה שזה יהיה, אבל הרבה יותר אנשים ישתמשו בזה. אז מה עדיף לעולם? הרבה אנשים שמשתמשים באתר – שהוא אולי לא מושלם אבל בסדר – או מעט אנשים, שמשתמשים במשהו צלול?

"נוחם, העולם עוד לא מושלם… למה אתה צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור?"

רוצים תרוצים נוספים? בבקשה. קבלו דיון נוסף ממוחי הקודח: "אחרי שהם קונים את מידרג זה כבר האחריות שלהם אם זה יהיה אמיתי או לא. זה כבר לא הבעיה שלך. אז מה אכפת לך בכלל?? אתה יודע מה, רוצה להיות בסדר? אין בעיה… אם תחשוב, בעתיד, שאופן הצגת התוצאות לגולשים הוא שקרי או מוטה – אז תתפטר".

הספר 1984 של ג'ורג' אורוול והקשר שלו לסיפור

אני מודה ומתוודה ומכה על חטא. בגילי המופלג קראתי לראשונה את הספר. כשגמרתי לקרוא את הספר בכיתי. המסר של הספר היה חד וצלול – האמת חשובה יותר מהכל. גם אם לא ישאר אף אחד בעולם בכדי לספר את האמת -היא קיימת לנצח. זה היה שבת בבוקר. קמתי מהספה ואמרתי לאשתי: "זואי, אני לא מוכר את מידרג לדפי זהב".

מה הקשר? עדיף שלא יהיה מידרג כלל ושאף אחד בארץ לא ישתמש באתר מידרג – אם זה לא האמת, אם זה לא הטוב. עדיף שהרעיון של מידרג ישאר יפה ושובה לב כתיאוריה, כאוטופיה בלבד – מאשר ליישם אותו בפועל עטוף באיפור כבד, במייק-אפ ובשקרים.

אחרי הספר אמרתי לעצמי בקול צלול וההבנה בערה בי עד לשד עצמותי: "עדיף שאתר מידרג לא יהיה קיים כלל אם האלטרנטיבה היא קיום שקרי". מיליון אנשים שמשתמשים במשהו שהוא לא אמיתי זה להכפיל מיליון באפס. התוצאה היא אפס. נקודה.

פתאום הבנתי שהכל תרוצים. הבנתי שכל השכנוע הפנימי שלי למהלך לא היה אלא מעטפת של שקרים יפים. "אתה רוצה כבוד. אתה רוצה רזומה מפואר ואתה רוצה כסף אז אל תבלבל לי את המוח על תרומה לעולם".

ההחלטה וההקלה

אבן נגולה מעל ליבי. שמחתי. עד היום, שנים אחרי, אני שמח. השמחה נובעת מהתחושה שאני עושה משהו טוב בעולם. לא אכפת לי אם זה יצליח או לא. כלומר, אל תתפסו אותי על המילה. ודאי שאני רוצה שזה יצליח. מאוד רוצה. אבל אני לא רוצה לשחות בביוב בדרך להצלחה.

הפגישה האחרונה

עדיין, הייתי חייב, ליזמים שהלכו איתי יד ביד – יוני מנקר ויואל שרף ולאנשים הטובים שהשקיעו מכספם במידרג הוכחה ברורה.

ניסחתי מספר סעיפים קצרים המפרטים את הדרישות שלי לגבי האתיקה של מידרג. האתיקה כלפי הגולשים באתר – אתם וגם האתיקה כלפי העובדים של מידרג. החלטתי שבמידה ודפי זהב מוכנה לחתום על סעיפים אלו – העיסקה תצא אל הפועל.

בשלב זה, בתוך תוכי, כבר לא ממש רציתי את העסקה אך עשיתי את הצעד מתוך מחוייבות לאנשים, שהשקיעו כסף במידרג וכאן הייתה להם הזדמנות להכפיל ולשלש את כספם. למעשה, רציתי את ההוכחה בעיקר עבורי בכדי להיות עם מצפון נקי גם כלפיהם.

הפגישה האחרונה של מידרג עם דפי זהב התקיימה ב- 1/5/08 בדיוק שבוע לפני יום העצמאות 2008. בפגישה זו ביקשתי מדפי זהב להכניס את סעיפי האתיקה להסכם הכללי של העיסקה. הם סירבו.

"מדוע אתם מסרבים להכניס את סעיפי האתיקה להסכם אם אתם אומרים, בעל-פה, שאין לכם כל כוונה לפגוע באמינות האתר?" שאלתי. תשובתם הייתה: "איננו מתנגדים לעקרונות האתיים אך כאשר אנו רוכשים את השליטה באתר – אתה לא תוכל להכתיב לנו איך לפעול אחרי הרכישה". במידה מסויימת הם צודקים.

ייתכן גם שטעיתי בגדול. אולי כל החששות שלי לא היו מוצדקים. אולי דפי זהב היו ממשיכים את הקו שהלכנו בו. עדיין, העובדה שהם סירבו להכניס את סעיפי האתיקה להסכם לא איפשרה לי ללכת איתם בלב שלם.

העצמאות שלנו

ערב יום העצמאות 2008, העצמאות של מידרג כמעט הסתיימה. העצמאות הזאת חשובה בשביל שתדעו שכן, יש טוב בעולם. כן, אנו מחוייבים לאמת, אנו בחרנו באמת, בטוב. ואנו מבטיחים להמשיך לבחור כך לאורך כל הדרך!

סדר העדיפויות שלנו, כלומר, המידרג שלנו, יהיה תמיד לעשות טוב ורק אחר-כך לעשות כסף.

אשמח לקרוא את התגובה שלך.